שס לא אמורה לקבל ציונים מאף אחד כולל לא מנחשוני אהביקטבי

ע"ז נאמר "על כבודי לא מחיתם – על כבוד… מחיתם"

בס"ד
סדר בדברים:
1. מי שכתב את הכתבה כאן זה בטח לא ספרדי משדרות (מסעודה משדרות בטח לא מכירה אותו)
2.הציטוט שהביא הכתב המגמתי הנו מצונזר, הכתב החסיר מילה "אליטות", המילה החשובה מאוד מאוד ששופכת אור על הדברים החשוכים, לפי איש התקשורת גולן יוכפז הציטוט הנכון הוא: "אני שונא את ש"ס ודרעי כמותכם באליטה'"
אין כאן עניין רק של שנאה לש"ס (לא לגיטימי), או שנאה ל"דרעי הגנב" (לא לגיטימי, וגם שקרי לחלוטין, דרעי מעולם לא הורשע/נאשם/נחקר בדבר גניבה, הוא הורשע בבית משפט של ערכאות כביכול בדבר שוחד, בית משפט זה שאינו זוכה לאמונו של איש מבין מאזיני הרדיו החרדי כמו המוני בית ישראל, השתמש לצורך ההרשעה ב"פסיפס של ראיות נסיבתיות", עם פסיפס שכזה בית משפט יכול להרשיע כל אחד, ולגזור גזר דין של "עונש מוות למחבלים" עבור "הרוצח" נחשוני/אסייג/ליברמן/ביבי וכו' כיד הדמיון)
יש כאן מילה אחת שמסבירה הכל – "אליטות", אנחנו האליטות, אנשי התקשורת יחד עם השופטים, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים בכירים אולטרה ליברלים להם יחד עם אנשי בוהמה למיניהם, אמנם מהווים אנו מיעוט בציבוריות הישראלית, אך אנו אנשי הקבוצה השלטת ניצבים בצד אחד גבוה מעל גבוה בחזית אחת של האינטליגנציה הגבוה והקדמה אל מול הנכשלות של הספרדים מש"ס, הגנב דרעי ומסעודה משדרות, עליונות המקנה לנו את הזכות לנהל את סדר היום מידי יום וכן לקבוע מי גנב ומי לא כל כך גנב, ולהבחין ולהבדיל בין מוסרי למסורתי בין דין לדין ובין דם לדם.
מנת הליקר בטעם של בוז עם הניחוח המשכר הזה של תחושות העליונות, כאשר מוגשת היא ומוצאת את ביטויה בעיתוי מדהים של ישיבת היכרות על ידי יו"ר הדירקטוריון החדש בכבודו ובעצמו בפני חברי הסגל של גוף תקשורת מרכזי גדול ומשפיע הממומן מכספי הציבור, הרי שיש בזה אקט של סימן דרך אותו בוחר סדן להורות כאג'נדה לביצוע בפני הנוכחים.
אם כן, לא בסתם אמירה עסקינן, מדובר בסימן דרך לבאות באופן שמשליך על הסדר יום החברתי ככלל ועל ש"ס ודרעי בפרט.
3. לאור ניסיון העבר ונסיבות ההווה וגם כפי שנראה לעתיד, מצטיירת מציאות ובה מנהג קבע לקיום מופעי אימים בהם חוברים אנשי ברנג'ה (המהווים כאמור מיעוט בחברה הישראלית) העורכים סעודות יוקרה שמנות ומדושנות בנשפי ראווה בהם משמשים שופטים השופטים את קרבנותיהם במשפטי ראווה, אנשי תקשורת משמשים כמריעים מול השופטים המריעים בקולות תרועה ועידוד ומנסים בכל כוחם לשלהב את ההמונים ולגייסם לצפיה ולהזדהות עם הפולחן בו קרבנות עולים על המוקד, גורמי אכיפה קרייריסטים ופופוליסטים משמשים כתליינים המבצעים את מלאכת האכיפה הסלקטיבית באופן סובייקטיבי ואובססיבי כלפי זן ספרדי גזעי לא מתורבת הידוע בטעמו האוטנטי הערב והמשובח בצליה ובישול .
נשפים מעין אלה מניבים במבחן התוצאה לאחר הסיקורים המתוקשרים, אישומים והרשעות בלתי פרופורציונאליים דווקא לדתיים בני עדות המזרח באחוזים גבוהים החורגים הרבה מעבר להסתברות הסטטיסטית שניתנת למדידה והוכחה על פי משוואה ארצית ומול כל סקטור אחר במדינה, אכן כן, המאדאם גיליוטין הזו בזמן פעולתה מונפת היא במעגלים רחבים ונוגעת בקצוות גם במגזרים אחרים וגובה משם קרבנותיה, אך הקרבן תמיד ניצב עקוד בארכבותיה נושא טעם וריח מועדף ומושא לגירוי תמידי .
4. אך טבעי הוא שמי שחש נרדף בעבר וגם בהווה ינצל את ההזדמנות הראשונה שתקרא לדרכו להשיב מלחמה ויחבוט בחזרה כפי יכולתו אם בריא הוא ולא איבד חיותו וחירותו, בזמן ובמקום שנמצא מתאים, כנגד מי שמתעתד לפי הצהרת כוונותיו לערוך ארוחה דשנה מבשרו.
ובמלחמה כמו במלחמה, כל האמצעים כל הדרכים וכל ההזדמנויות מנוצלים עד תום מבלי פינוקים והעדפות השמורים לאניני טעם אוחזי מקלדת בעלי אצבעות גרומות המוגנים מטווח פגיעה ורחוקים משאון הקרב.
5. ועכשיו לצד השני של המטבע – התגובה של אנשי ש"ס הנה מתבקשת אך אינה יוצאת ממקום בריא משום שאין מדובר בתגובה ממוקדת ועניינית אך ורק לגופו של עניין.
ונסביר,
תנועה זו שפעלה בהצלחה מרשימה בראשית דרכה בפעילותה להחזרת הכתר ולענוד העטרה של מסורת ספרד על ראשם של בני עדות המזרח, עשתה שימוש לא מושכל ולא מבוקר בתחושת הרדיפה והקיפוח (המוצדקת כשלעצמה) כאמצעי בעל השפעה קליטה ומהירה, לצורך יצירת הזדהות וגיוס דעת ההמונים.
אמצעי זה הפך במהרה למוטיב מרכזי בזהות התנועה ובשל כך קיבע את מעמדם של ציבור הבוחרים באופן מובנה כנושאי סטראוטיפ של מקופחים, מסכנים, נרדפים, שקופים.
לא מדובר כאן בהדיפה גרידא של קולות רעים מבחוץ אלא דווקא בטיפוחם של קולות אלו בעת ובעונה אחת תוך כדי ועל ידי המאבק בהם, טיפוח הירק הזה כבר נושא שמות רבים בהתאם למוטציות שונות שעבר בתנאי גידול ואקלים שונים, כלפי גורמי משפט ותקשורת מושמעת זעקת רדיפה, כלפי נושאים קהילתיים פנים חרדיים כמו קבלת בנות לסמינרים מושמעת זעקת אפליה, כלפי גורמי ממסד שלטוניים מושמעת זעקת קיפוח ובכדי להעביר את המסר התודעתי באופן אחיד וחד לצבירת הון אלקטורלי מושמע הסלוגן המנצח – גזענות , מילה המחלקת בשחור לבן ספרדים מול אשכנזים, בלי שום ברירה באמצע, ממש כמו שביבי והרצוג חידדו מסרים ודחקו בהמונים לבחור בחירת אין ברירה "זה או אני או הוא" "לא נלך ביחד".
6. יש לציין ששני הצדדים נהנים ונבנים מחגיגת זעקת המסכנות והקיפוח, אלו המייצגים את המקופחים ואלו המייצגים את המקפחים, אלו נהנים מהשגת כח אלקטורלי במינימום מאמץ ואלו נהנים מהסטאטוס שהנם מנכסים לעצמם הזוכה באופן אירוני לאישורו דווקא מתוך קולות הנהי והזעקה של המקופחים,
לאמור, אם אכן כזעקתה והמקופחים באמת מקופחים ואנו המקפחים במאמת מקפחים משמע שאנו בעלי כח ועליונות, יש לנו גם במה להתגאות, יש לנו סוף סוף זהות המקבלת אישור סביבה ניתן להתאחד ולהתייחד ולשמר סטאטוס של חברה אליטיסטית שלטת.
הצד השווה הוא שלשני הצדדים יש עניין לשמר ולהנציח את התחושות והמצב.
7. אלו נהנים מכאן ואלו מכאן, ואלו הרוב שבתווך – קרי העם, אשכנזים כספרדים (סליחה! ספרדים כאשכנזים) נותרים משוסעים, לא מאוחדים נגררים ומוסתים איש כנגד רעהו ברמות כאלו ואחרות.
8. הצעתנו לחברי ש"ס, יחד עם מאבקיכם בתופעות פסולות כמו שמגלם בדבריו רמי סדן, אנא במטותא מכם הפסיקו לזלזל באינטליגנציה של הציבור ספרדים כאשכנזים, בנו אלטרנטיבה לקיפוח והנרדפות ולא שרלטנות של מסכנות וקיפוח המפוטמים בהעשרה מלאכותית.
9. תנועת ש"ס החלה לפעול ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 למניינם, התנועה החלה כדבר עם עתיד מבטיח, ונהנתה מתמיכה רחבה לא רק ממסעודה משדרות, אלא גם מרוטנברג ופרץ מבני ברק שבאותם ימים חיו בחיי שכנות טובים ושלווים ונענו לקריאת רבנים ספרדים כאשכנזים לקום ולחזק את התנועה הקדושה, מתי שהוא באמצע הדרך משהו בהנהגה הפוליטית החליט למשוך לכיוון מגדרי ספרדי עם הנהגה מגדרית ספרדית והניח בצד הדרך את ההנהגה האשכנזית עם ציבור בוחריה, מה שהתגלה כשגיאה חמורה והיווה ציון דרך לשיסוע החברה החרדית ופילוגה באופן קוטבי בין ספרדים לאשכנזים וחידד ניגודים ברבה מעבר להבדלים מנטאליים אובייקטיביים, השגיאה כשגיאה אינה הגדרה שרירותית של כותב השורות כי אם הודעת בעל המעשה שבעת צרתו הביע סליחה וחרטה (מאוחר מידי) מהרב שך זצוק"ל.
10. ציון דרך נוסף וסטיה מהמסלול והיעד המקורי ניתן קודם לכן סמוך ונראה במה שהיווה פגיעה במייסד התנועה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, ומפאת רגישות הדברים ומורכבותם לא נפרטם, ורק נאמר כי ברצף הדברים תוך תקופה לא ארוכה הפכה התנועה לנושאת פחות מוטו תורני אותו החליף מוטו חברתי עדתי.
11. הדבר בא לידי ביטוי גם ביתר שאת בייצוגיות של חברי המפלגה, כאשר את חברי המפלגה התלמידי חכמים, הרב מאיה שליט"א, הרב פרץ שליט"א, הרב גמליאל שליט"א, ולהבדיל בין החיים לחיים הרב עזרן ז"ל, החליפה עסקונה מסוג שונה לחלוטין כמו גואטה ומרגי בארצי, וקריספל במוניציפלי.
12. כחלק מאותו שינוי הפכה התנועה המבשרת על המהפכה הרוחנית בהנהגת גדולי ישראל, להיות תנועה העוסקת באובססיביות במסכנות של עצמה,
מתנועה המקימה ברוב פאר מוסדות חינוך תורניים בהתפתחות ובצמיחה אדירה מעוררת השתאות בכל רחבי הארץ בפעילות נמרצת ובפיקודו של איש צעיר ונמרץ וברוך כישרונות בשם אריה דרעי,
הפכה התנועה למנוונת, ללא מעוף בלי המשך בניה והתפתחות, מדוע עד היום כשלושים ושניים שנה מאז הקמת התנועה בפריסה ארצית, עוד לא קם סמינר אחד ראוי לשמו אליו שולחים את בנותיהם בגאווה מנהיגי התנועה? מדוע לתלמודי תורה לא כוננו ישיבות המשך?
ומתי באיזה זמן כל שהוא נוהל מהלך/מאבק עקרוני – רוחני על ידי תנועת ש"ס? מעולם לא!
אז היכן אם כן הנז והיכן העטרה? הלזאת יקרה להחזיר עטרה ליושנהתור הזהב בספר היה פאר יצירת קיפוח ומסכנות? האם אלו הנכסים הרוחניים בהם החזיקו רבני ספרד מאורי הדורות?
לא ולא, הרמב"ם שחתם בספריו אני משה בן מימון הספרדי פיאר את עולם היהדות ביצירות מופת של תורה ומוסר והכתירם בשמות – היד החזקה ומורה נבוכים, למרות שבפרק לא מבוטל בחייו היה התמודדות מול מוחים וקנאים שקמו כנגדו בכל ספריו אין בנמצא לא גזענות,ולא מקופחים,לא מסכנים ולא שקופים, בכל ספרי הרמב"ם מילים אלו לא מופיעות אפילו פעם אחת,גם לא בספרי הרי"ף,הר"ן הרמב", ועד האחרונים החיד"א והבן איש חי, בכל ספרות העניפה וקורות חייהם אין כמדומה אפילו מילות נרדפות למילים הללו
בש"ס במהלך השנים התהפכו היוצרות, העסקנות הפוליטית שהחלה כאמצעי למטרת הקמת מוסדות והפצת תורה הפכה להיות המטרה עצמה.
זהו ההסבר לשאלה מדוע לא המשיכה התנופה, והכל נעצר בהילוך ראשון,
כמו נהג היוצא מדרך עפר של הפרוורים ואינו מתבונן בתוואי הדרך שמחברתו בהשתלבות לכביש עירוני, כך בש"ס לא הביטו נכחו ולא הפנימו כי לאחר הקריאה לדגל בספר ובעיירות הפיתוח, יש את השלב הבא ובו מעבר המשך מבתי ספר תורניים לתלמודי תורה וממוסדות קירוב לבניית ישיבות קדושות נבחרות, ומסמינרים לבנות מתחזקות לסמינרים של משפחות בני תורה שכבר קמו וגם ניצבו בהמוניהם והנהגה אין!
13. הציבור הספרדי אם תרצו או לא, הולך ונבנה וסוגר פערים בציבור הכללי בהם מצטמצמים הפערים מבחינה כלכלית ומבחינה פרסונאלית ומאייש משרות בכירות ותפקידי מפתח בכל תחומים החיים.
וגם בציבור החרדי הציבור הספרדי הולך וגדל, ויש טוענים שמהווה הוא אפילו מבחינה מספרית את הגרעין התורני החרדי הגדול ביותר, ובו נמנים אלפים רבים של בני תורה שלא רואים עצמם מיוצגים על ידי החברים החדשים בתנועת ש"ס שלא מדברים כלל בשפתם ואינם שותפים להגיגם רעיונותיהם והשקפתם
כל המוסדות חינוך האיכותיים בציבור הספרדי, ללא יוצא מן הכלל אינם משויכים לש"ס!
זהו נתון מדהים!
ובכן חברים, המסכנות עליה אתם מצביעים איננה נחלת הכלל, והולכת ומאבדת היא את הרלוונטיות שלה, למרות ולא בגלל מאבקיכם הקולני והרעשני.
14. כותב השורות הנו יהודי ישראלי חרדי שמבחינה מגדרית למרות היותו דור שלישי בארץ מצד אחד, ודור חמישי מצד אחר מחוייב בהתאם לנוהל להיות מוגדר קודם כל ולפני הכל כמזוהה מיגדרית והחי ביחסי שכנות ובאהבה ואחווה עם שכנים הנושאים גם כן בהגדרת אין ברירה מגדרית אשכנזים וספרדים כמתחייב בהתאמה איש איש למשפחותיו ולבית אבותיו מאז גזירת גירוש ספרד וגזירות ת"ח-ת"ט.
15. הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן, ושם נעבדך ביראה ויראה כימי עולם וכשנים קדמוניות כאיש אחד ובלב אחד.